לחץ להגדלה
גבע וחולצה עם ציור פרי עטו
לחץ להגדלה
דודו גבע
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
איתמר חנוך הדליק/ה נר לזכרו ב-12/11/2009: "תודה לדודו גבע על zoo ארץ zoo, מגוחך ועל עוד הרבה קומיקסים מעולים. יהי זכרו ברוך.".
 
רוני לוי הדליק/ה נר לזכרו ב-28/08/2009: "שנון, מצחיק, סאטיריקן, ידען - גדול מהחיים!".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר דודו גבע, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר דודו גבע, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
יחיד ומיוחד / שי טוחנר (בן כיתה בגמנסיה רחביה)
התברכנו במחזור מפואר (1968) בגימנסיה העברית בירושלים. רבים מהבוגרים זכו להצלחה בתחומים רבים בחיים, אולם הראשון שהתבלט בכשרונו המיוחד עוד בכיתות הנמוכות בבית הספר היה דודו. לעולם לא אשכח את עיתון הקיר שלו בכיתתנו שיצר לבדו, ולעולם לא אשכח את יצירותיו, עוד כילד, שלא רק שתרמו למורל של כולם, אלא אף היו הכלי הטוב ביותר להתמודדות באמצעות הומור עם כל מיני בעיות וקונפליקטים, כולל עם המורים, שגרם להם לעתים לשינויים בתפיסת עולמם ודפוסי התנהגותם לאחר שהבינו לבד תוך עיון בחומר על הקיר עד כמה הם התנהגו בצורה לא סבירה, וזאת בלי לעורר שום עימות.

לצערי, נסיבות החיים של שנינו גרמו לכך שלא נשמר קשר רציף ביננו מאז סיום התיכון.

אני רק יכול לקוות שאחרים ימשיכו את דרכו המיוחדת וישתמשו במורשתו ובדרכו לפתרון בעיות בין אישיות בהרבה תחומים. 

יהיה זכרו ברוך, ותמיד אתי

שי טוחנר
דודו היה איש שלא יכול היה להכיל את הכשרון שבו / אפרים סידון (חבר)
"דודו היה האיש הכי לא צפוי, הכי לא ממסדי והכי לא שגרתי שהכרתי, לטוב ולרע. היה בו שילוב נדיר של כשרון עצום עם יכולת יוצאת דופן להסתכסך, לריב, לשבור דברים ולקבל החלטות שלא להבין מאיפה הן באו. יחד עם זאת היה בו קסם אדיר וחוש הומור שלא מן העולם הזה. דודו היה איש שלא יכול היה להכיל את הכשרון שבו, מרוב שהכשרון נזל לו מכל החורים, כולל חורים שאנשים אחרים לא ידעו על קיומם ובטח לא ישתמשו בהם. היתה לו יכולת להיות אינפנטיל עם תעודות, והוא היה כזה, ומצד שני להיות איש עם מעוף וראייה מזוויות יוצאות דופן. קשה היה לנצח אותו בזה". סידון הוסיף: "עשינו המון דברים ביחד וגם לאחרונה עבדנו במשותף על 'המילון הירושלמי' שפורסם ב'כל העיר'. לפני כמה זמן פניתי אליו שיאייר ספר ילדים משוגע שכתבתי. הוא שאל אם יש בו זיונים, פיפי קקה ומגע מיני שלא כדרך הטבע. אמרתי שאני מצטער, זה מיועד לילדים ואין שם סטיות. הוא אמר שהוא כבר לא עושה דברים בלי סטיות. אני משוכנע שהוא התכוון בשיא הרצינות. קשה להבין איך איש מדנים, קשה, קנאי ונרגן יכול להיות כל כך מקסים. לא הכרתי איש שסלד כל כך מהממסד ובז למסגרות רשמיות וכבוד כמותו. לא שהוא לא אהב כבוד או כסף, אבל 'בנקאים', אותם אנשים שקמים בשמונה לעבודה ודופקים כרטיס, פשוט הוציאו אותו מכליו".
הוא היה קריקטוריסט של ישראל, בכל רמ"ח אבריו / מישל קישקה (יו"ר איגוד הקריקטוריסטים)

"בתחום היצירה שלו, שנושק לקומיקס ולאיור, דודו גבע היה הכי ישראלי שיש, וזה בא לידי ביטוי גם בנושאים שבהם טיפל וגם בסגנונו שהיה מאוד צברי, במובן הקוצני של המילה. היתה בו נשכנות ומרדנות וכשמסתכלים על הטור הקבוע שלו, 'הברווז', קשה לחשוב שמי שעומד מאחוריו הוא גבר בן 55 ולא נער מרדן. הוא היה נער נצחי, ציני מאוד עם הרבה חספוס ויושר. הוא היה איש אמיתי, אחד היוצרים הבולטים של הדור הזה. כולם גדלו על ברכי העשייה שלו ואני רואה את ההשפעה שלו דרך הסטודנטים שעוברים לי בין הידיים.


"סגנונו הגרפי וההומור שלו טבעו חותם ברבים שעוסקים בסוג הזה של היצירה. זה מצחיק, ב-30 בדצמבר פתחנו, חברי איגוד הקריקטוריסטים והמאיירים בישראל, תערוכה גדולה בחולון שמביאה את נקודת המבט שלנו על השנה שעברה בישראל. פניתי גם לקריקטוריסטים שאינם חברי האיגוד ובהם דודו והוא החליט לוותר. אני חושב שדודו לא היה מוכן להיות חלק במועדון שמוכן לקבל אותו. העבודה שלו היתה מסך ענק שדרכו הוא תקשר עם העולם והוא רצה שהעבודה תדבר בעדו".


"סרטי האנימציה שיצר עבור ערוץ 1 וחבורת "Zoo ארץ Zoo": "זה היה מניפסט מאוד פוליטי, מחאתי, סרקסטי, אירוני, נשכני וציני על השלטון בימי מלחמת יום כיפור ועל החברה הישראלית. אני חושב שהקו של החבורה הזו דבק בו כל חייו ולאורך כל יצירתו. זו היתה אמורה להיות תקופה של תפנית חשובה בחייו. הוא עשה מסיבת פרידה למדור 'הברווז' שירד מ'העיר' ופניו היו כלפי העתיד, מה שאמור היה להזרים דם חדש ביצירה. אני בטוח שהוא היה ממשיך להפתיע אותנו. זו אבידה גדולה לתחום שלנו".


"זאת אבידה גדולה, מכיוון שאני לא רחוק מהגיל שלו אני חושב שאסור למות בגיל הזה, אדם כל כך צעיר. הוא היה חלוץ בתחומו, היוצר הכי ישראלי שהיה, בתכנים, בשפה ובסגנון הגרפי. על פני השנים אני רואה את ההשפעה שלו על הצעירים. היו בו את החיספוס והמידיות והישראליות. מי שהיה רואה את האיורים שלו היה יכול לחשוב שמדובר בנער מוכשר ואני אומר זאת כמחמאה. שום דבר לא נפל ברוחו מאז שהחל לעבוד לפני 30 שנה.
 
"הוא עבד לבד בעיקר, זכיתי להביא אותו לבצלאל להרצות בפני סטודנטים, ההרגשה שלי היתה הוא לא אהב את זה. אני חושב שהוא העדיף שהעבודה שלו תדבר בעד עצמה. התלמידים נהנו מזה, הוא ענה על שאלות, סיפר קצת על עצמו. החברים שלו ידעו שהוא אהב את חוג החברים הקטן שלו, לא היה משתף פעולה בהכל. בתערוכה השנתית האחרונה בחולון של האיגוד הוא לא השתתף, הוא גם לא היה חבר באיגוד, הוא הרגיש שאין בזה צורך. העשייה שלו היתה כל כך חשובה והצטערתי שהוא לא היה חבר.
 
"איבדנו יוצר חשוב מאוד. בתחום הזה בתרבות, אולי התחום הישראלי ביותר שלנו. היתה תקופה כשהוא עשה את הקומיקס בצרפת, שלא הבינו אותו. הוא היה קריקטוריסט של ישראל, בכל רמ"ח אבריו".

הוא יחסר מאוד לחברה הישראלית / מוטי קירשנבאום (חבר)

"דודו גבע הוא אבידה עצומה כיוון שהיה לו קודם כל כישרון יוצא דופן, ראש פרוע והומור מיוחד. את היכולת שלו לתרגם את ההומור לציור יש למעטים מאוד.


"כל היצירות שלו, החל מהאנימציות הראשונות לטלוויזיה הישראלית כמו 'קפה טורקי' של אריק איינשטיין ושירים אחרים, ואחר כך הציורים והספרים, בעיתונות, קריקטורות, כל זה יבול עצום של כישרון נדיר. האבידה גדולה במיוחד כשמדובר באדם צעיר שיכול היה לעשות עוד הרבה מאוד, הוא יחסר מאוד לחברה הישראלית".

"הוא היה יוצר חשוב ממדרגה ראשונה. מעבר ליכולת הציור הנפלאה שלו, היה לו ראש פרוע ומיוחד במינו. זה שמייצר את בני האדם לא יצר הרבה 'דודו גבעים'. יש לו הומור יוצא מגדר הרגיל, מעבר לעבודות שעשה בשבילי ועם כותבי 'ניקוי ראש' – הסידרה שלו על הברווז זו קלאסיקה. לדודו היה ראש פורה, הייתה לו יכולות להשתמש בהומור עם קו הציור שלו, יכולת שהייתה למעט מאוד אנשים. בסאטירה דודו לא חשש מכלום, הוא התעסק עם שואה, התעסק עם גזענות, אבל גם כשהיה יוצר קריקטורה בוטה, היה בה תחכום, סופיסטיקציה – זה לא היה רק נבוט על הראש".

היה הגדול מכולם / ג'ו פלקונטי (שיחה במסעדה)   לקריאה  
אבא / אהרון גבע (בן)   לקריאה  
גאון משחר ילדותו ונעוריו / יעקב גרוס (ידיד טוב משנות ה70)   לקריאה  
כשהברווזים בוכים / אמיר אופק (מוקיר, מעריך ומתגעגע)   לקריאה  
להוספת דברים לזכרו לחץ כאן 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©